יורם זלינגר

בן 59 , גר ברמת השרון, עובד בתחום ההיי-טק

גדלתי ברמת השרון, נשוי לאריאלה ואבא של גלעד, נועם ועמית.המשפחה היא מרכז חיי, למרות היעדרויותיי הרבות מהבית עקב נסיעות
בעולם, תמיד הקפדתי להיות מעורב בחיי הילדים. בילדותי לא הסתדרתי
במסגרות פורמליות, ורק לאחר שהתגייסתי לצנחנים למדתי משמעת מה
היא. סיימתי את שירותי כקצין בחטיבת הצנחנים. כיום אני מנהל חברת
סטארט-אפ בתחום אבטחת מידע. אני מאוד אוהב לעסוק בספורט, ועושה
זאת כל חיי: כדור-יד, טניס, רכיבה על אופניים, ספורט ימי וטיולים
רגליים בטבע.

הגעתי לעמותה דרך חבר שסיפר לי עליה ועל פועלה. הרעיון ואופן יישומו
מאוד מצאו חן בעיניי, והחלטתי להצטרף. מערכת היחסים שנוצרה ביני
ובין אברהם מאוד קרובה ומיוחדת. תהליך ההיכרות היה ארוך ומהוסס.
היום, לאחר שלושה חודשים של היכרות, אני מרגיש שנפלה בחלקי
זכות גדולה להכיר את אברהם וללוות אותו. אנחנו נפגשים בערך אחת
לשבועיים, ובכל פעם עושים משהו אחר יחד. אברהם מתלבט במספר
דילמות הקשורות לעיצוב חייו, ואנחנו משוחחים על כך וחושבים יחד על
הרחבת האפשרויות הקיימות עבורו. אני מקווה שאמשיך להיות משמעותי
לאברהם בדרך שבה הוא פוסע.

אברהם גובאו

בן 26 , גר ברחובות, סטודנט

נולדתי באתיופיה, עליתי בגיל שלוש יחד עם הוריי ואחותי הקטנה. הנני
אח בכור לשבעה אחים. תחילה התגוררנו בחיפה, ולאחר מכן עברנו
לרחובות, בה אנו גרים עד היום. לאחרונה השתחררתי מהצבא לאחר כמה
שנות קבע.

השירות הצבאי עזר לי לעצב את עצמי, התבגרתי בצבא והפכתי אחראי
ושקול יותר, דבר שיעזור לי בהמשך חיי. שירתי במגוון תפקידי קצונה:
מפקד כיתת טירונים, סגן מפקד פלוגה במחנה 80 , מפקד מחלקה
בפלוגת ט״ל בבסיס האימונים של גולני, מפקד מחלקת סיור ויירוט בעיר
הבה״דים, סגן קצין אגף מבצעים בחטיבה 460 ומפקד פלוגת הגנה בעיר
הבה״דים. כיום אני סטודנט ובמקביל מנהל אזור בחברת אבטחה.

לתוכנית של ״מצמצמים רווחים״ הגעתי דרך חבר טוב שנמצא בה.
הוא המליץ לי להצטרף לאור הדילמות הרבות, כמו לימודים אקדמיים
ותעסוקה, שהעסיקו אותי עם שחרורי מצה״ל. החלטתי להצטרף, האח
הגדול שמלווה אותי הוא יורם זלינגר. ההתחלה הייתה מלווה בחששות:
מה כבר יש לנו לדבר? מה הוא יכול ללמד אותי שאני עוד לא יודע? אך
כבר לאחר הפגישה השנייה החששות נעלמו ונוצר בינינו חיבור של אחים.

קיבלתי תחושה של אח גדול שנמצא בכל מקום וזמן
ונותן הרגשת ביטחון, פתיחות ואמון.

כל ילד מחפש מבוגר אחראי שיאמין בו, ויורמי הוא המבוגר האחראי
שמאמין בי. אחת לשבועיים אנחנו נפגשים, כל פעם במקום אחר. פעם
אצל יורמי במשרד, פעם משחקים טניס, פגישה אצלי בשכונה, ליד
העבודה שלי וכו'.