ליזי ואלון שוסטר

בת 55 ובן 61 , גרים בקיבוץ מפלסים, ליזי עובדת סוציאלית
ופסיכותרפיסטית, אלון ראש מועצה אזורית בדימוס, וכיום חבר
כנסת במפלגת "כחול לבן"

אלון: נולדתי בקיבוץ מפלסים. לליזי ולי ארבעה ילדים בגילים 31-18
בצבא שירתי בגדוד 50 של הצנחנים עד תפקיד מפקד פלוגה. בשירות
המילואים אני משרת ביחידת ״שלדג״ בתפקידים פיקודיים, ובשנת 2002
קיבלתי את אות מצטיין הרמטכ״ל לשירות מילואים.
למדתי תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב. בעבודתי עסקתי בחינוך
וניהול חינוך, שימשתי כמזכיר הקיבוץ, ובמשך 16 שנים כראש המועצה
האזורית שער הנגב. במקביל שימשתי גם כיו״ר ועדות הרווחה והחינוך
של מרכז המועצות האזוריות וחבר הנהלה של ארגוני קהילה, סביבה,
תשתיות וכלכלה. בשנת 2009 קיבלתי את תואר אביר איכות השלטון. יחד
עם חברים מהשירות הסדיר הקמנו את עמותת ״מצמצמים רווחים״, בה
אני פועל ובה אני גאה.

ליזי: נולדתי בקורדובה, ארגנטינה, וכשהייתי בת שבע עליתי עם
משפחתי לקיבוץ מפלסים. בנעוריי הייתי פעילה כחניכה, מדריכה ובת
שירות בחטיבת בני הקיבוצים. בצה״ל הייתי מפקדת כיתה בנח״ל.
למדתי עבודה סוציאלית, ובעבודתי בקיבוץ שימשתי כמנהלת
CBT , חינוך ומזכירת הקיבוץ. לפני כעשור התמחיתי בפסיכותרפיה
ומיינדפולנס, וכיום אני מטפלת בילדים והורים תוך שילוב התחומים.
המפגש שלנו עם תואר פתח אותנו לחוויות חדשות ולעולמות שלא
הכרנו לעומק: חזרה בשאלה, רצף מגדרי, אלימות במשפחה, התנהגויות
סיכוניות, העדר קשר משפחתי וקשיי בריאות ופרנסה. בה בעת המפגש
מאיר לנו דמות של צעיר ישראלי, טוב לב ורודף צדק, ברוך כישרונות,
בעל יכולת כתיבה משובחת, בעל חלומות אופטימיים, שהינו שבע אתגרים
ומצולק טראומות עבר, הרודפות אותו גם בהווה.

החונכות מעניקה לנו זכות חסרת תקדים להכיר אדם יחיד במינו, שלמרות
מסלול המכשולים שזימנו לו שלבי חייו הראשונים, הצליח לסיים בהצלחה
את מבחני הבגרות, לשרת בצה״ל בתחום האימון הגופני, להתפרנס,
ללמוד בקורסים מקצועיים, להתאמן גופנית ולשפר אנגלית. אנחנו גאים
להיות חלק מארגון של ישראלים המקיימים את עיקרון ״הצדק החלוקתי
של ניסיון, קשרים וכישורים״ לטובת צעירות וצעירים שמשפחתם
הביולוגית לא משמשת להם כן שילוח לאזרחות פעילה וערכית.

תואר ישראל

בן 24 , גר בבאר שבע, עובד בשירות לקוחות לארגונים

אני גר בבאר שבע בשנתיים האחרונות. עברתי דרומה אחרי נדודים של
שנים ברחבי ארצנו הקטנטונת, והתאהבתי בשקט של הדרום (כשיש
כזה…). אני מתחיל לפרוח כאן ומקווה שיימשך ככה. בשנה הנוכחית
אני משקיע בעצמי מבחינת בניית גוף ונפש, לומד אנגלית לחיים והכנה
ללימודי תואר ראשון בעבודה סוציאלית במכללת ספיר, שאני מקווה
מאוד להתחיל ללמוד בה כבר בשנה הבאה. לומד עיסוי במכון רידמן, ובין
לבין עובד. ויש לי את החתולה הכי מהממת בעולם :)

החונכות שלי היא ״מבצע 1+1 ״ – הכרתי את אלון, ויחד איתו הגיעה ליזי.
ההיכרות עם אלון וליזי פתחה לי צוהר לעולם חדש של עשייה גם אחרי
העשייה, של נתינה שבאה מתוך כוונה כל כך טובה… והערך הכי גדול
שאני מפיק מההיכרות המשמעותית הזאת הוא השראה ל״מה ארצה להיות
כשאהיה גדול״. אז כזה. ארצה להיות אדם שעבר עשיר מאחוריו, וגם
אחרי שהחגיגה נגמרת, חגיגה חדשה מתחילה. תודה על האמון המחודש,
תודה על עצם הידיעה שלא משנה מה יקרה, יש לי לאן לפנות. תודה על
ההוכחה שמלאכים טובים לא קיימים רק בסיפורים.

בתחילת ההיכרות הגעתי שבע אכזבות מההיכרות
שלי עם בני אדם עד כה, ואם הייתי יודע איזה
מלאכים אני עומד לפגוש, כנראה שהייתי מחייך
יותר כבר אז.