יוחאי בן משה

בן 55 , גר במושב אמץ, יועץ עצמאי

נולדתי וגדלתי בקיבוץ מסילות שבעמק בית שאן לרגלי הגלבוע, להורים
שעלו מבולגריה וארגנטינה. אני נשוי להילה ולנו ארבעה ילדים. לאחר
השירות הצבאי חזרתי לעבוד בחקלאות בקיבוץ, אך כשהחלטנו להקים
משפחה חשנו שלא נוכל לגדל ילדים בקיבוץ לאור תהליכי השינוי שעברו
עליו, ויצאנו לדרך חדשה. אנו חיים במושב אמץ, עד לפני שנים ספורות
עבדתי בשירות הביטחון, לאחר מכן בחברה המייצרת תוכנת תקשורת,
וכעת כיועץ עצמאי.

אני מלווה את דניאל כשנתיים. בהתחלה חשבתי שיחד נציב יעדים
וננסה לממשם, אך די מהר הרגשתי שאני צריך רק ללכת לצידו בדרך,
לסייע בעצה, להראות שאפשר, ובעיקר לתת לו למצוא את הנתיב הפרטי
שלו. להבנתי, הדבר החשוב ביותר שאני יכול לעשות הוא לחשוף את
דניאל למעגלים חדשים של עיסוק והיכרות, לעזור לו לפרוץ את מעגל
הסביבה הקרובה ולצאת למרחב הפתוח.

לפני כשמונה חודשים התחלתי ללוות את שי. בהתחלה ניסיתי לגשש
ולחוש מה הוא צריך ורוצה מעבר להצהרות הרשמיות. בכל פעם שאנחנו
מתקדמים, ולו במשהו קטן, אני חש שהתקדמנו המון, וזאת מכיוון שהוא
אינו מבקש דבר. יחד עם זאת שי מעביר תחושה שהוא נהנה
מהמפגשים בינינו.

דניאל גובניה

בן 24 , גר בפרדס חנה-כרכור
(כרגע גר בכפר יונה), מאבטח
במשרד הביטחון

נולדתי באדיס אבבה שבאתיופיה,
ובשנת 1994 , כשהייתי בן חצי שנה,
עלינו ארצה בטיסה מסחרית רגילה.
גרנו בקרוונים באתר קליטה בחיפה
כשנתיים, ומשם עברנו לפרדס חנה,
שם גרה משפחתי עד היום.

אנו שבעה אחים: שישה בנים ובת. רוב
חיינו גדלנו כולנו יחד בדירת שלושה חדרים קטנה וצפופה בפרדס חנה.
למדתי בבית ספר יסודי ממלכתי דתי בפרדס חנה ובפנימיית ״רמת הדסה״
בטבעון. לפני הצבא הצטרפתי למכינה קדם צבאית של עמותת ״אחריי!״.
התגייסתי לצה״ל, לחיל האיסוף הקרבי, שם שירתי כחייל, מפקד כיתה

שי זילברמן

בן 27 , גר במעונות הסטודנטים
במכללת רופין, לומד במכינה
הקדם אקדמית להנדסה של
המכללה ועובד במטבח של בית
קפה/פאב

במקור אני מטירת הכרמל, שם אני גר
עם סבא וסבתא שלי. גם החברה שלי
לומדת וגרה בצפון.

בגיל 18 יצאתי לשנת שירות בעמותת
״אחרי! – נוער מוביל שינוי״, שם
התנדבתי במקומות מגוונים ובעלי משמעות. התנדבתי לשירות צבאי
)לא התאפשר לי גיוס רגיל עקב בעיה רפואית( כמש״ק קליעה ומדריך
סימולטור, ו״חייל בודד״ בחטיבת הצנחנים.

את העמותה הכרתי דרך היועצת של המכינה ברופין.

יוחאי ואני נפגשים פעם בשבוע ומדברים על נושאים מגוונים, כמו דברים
שאני עברתי בחיים או דברים שיוחאי עבר ועל בעיות כאלה ואחרות
שיוחאי הצליח לעזור לי בהן, כמו למשל מורה פרטית ללא עלות, שעזרה
לי לעבור את סמסטר א׳ במכינה. ההשפעה המשמעותית ביותר של
החונכות היא שלמדתי שצריך לשמור ולטפח קשרים חברתיים.