טל וייסלדר

בת 52 ,גרה בגני תקווה, מהנדסת תעשייה וניהול, יועצת בתחום  מיזוגים ורכישות

אני נשואה לאלן, ויש לנו שלושה ילדים. גדלתי ברחובות. בצבא שירתי  כפקידת מבצעים בטייסת מסוקי קרב. למדתי הנדסת תעשייה וניהול  בטכניון, עבדתי כמנהלת פרויקטים, ובהם פרויקט ״קרן קרב״ עבור משרד  החינוך. במסגרת זו נחשפתי לחינוך הבלתי פורמלי ולעבודה בפריפריה.  בתחילת שנות ה-2000 חיינו בקליפורניה, שם למדתי תואר שני במנהל  עסקים. במשך כעשור מילאתי תפקידים שונים בחברת ״אמדוקס״, ולפני  כשנתיים יצאתי לעצמאות, ואני מאוד נהנית. אחת המטרות שלי הייתה  להשתלב במסגרת התנדבותית, רציתי לסייע ולחנוך אנשים צעירים  בתחילת דרכם, ו״מצמצמים רווחים״ אפשרה לי כניסה למסגרת כזו. 

משה ואני התחלנו את החונכות לא מזמן, אבל כבר בפגישה הראשונה  התרשמתי מיכולותיו, מפתיחותו ומהאופן שבו התמודד עם הקשיים  שזימנו לו החיים. משה הוא בחור חרוץ, בעל ערכים ויכולת ביטוי יוצאת  דופן, הוא לוקח אחריות על כל מי שסביבו למרות גילו הצעיר. מכיוון  שמשה עדיין בשירות סדיר וקרבי מאוד, קשה להשתלב בלוח הזמנים  שלו, אבל אנחנו מצליחים להתראות פעם בשבועיים כשהוא יוצא,  ומדברים על הכול: צבא, לימודים, יחסים בין-אישיים ועוד.  

משה מתקרב לשלב השחרור, ואנחנו חושבים יחד על כיוונים אפשריים  לעתיד. הוא מאמין בעצמו ואני מאמינה בו מאוד. אף על פי שזה נשמע  מליצי, אני באמת שמחה שאני זוכה ללוות אדם צעיר, חם וחכם כמו משה. 

משה עשור

בן 22 ,גר בבית לחיילים בודדים בהרצליה, במקור מאשדוד,  משרת בסיירת גולני

בנעוריי התמודדתי עם אתגרים ומכשולים, את חלקם גרמתי לעצמי, וחלקם נבעו משגרת חיי. עברתי דרך עם עצמי, עשיתי מכינה קדם צבאית, וכיום אני משרת בסיירת גולני, עומד לקראת שחרור. בקרוב אצא להשלמת לימודים, לצמצם פערים שצברתי בילדותי. אם אגיד את האמת, כששמעתי על עמותת ״מצמצמים רווחים״, מאוד שמחתי והערכתי את העובדה שיש אנשים כאלה, אבל מצד שני הרגשתי שאולי אני לא במקום שאני צריך את זה, או שאני לא במקום לשתף את סיפור חיי. בדיעבד אני מבין שתחושתי נבעה מחוסר אמון שהיה לי כלפי אנשים. מהרגע הראשון שפגשתי את טל הבנתי עד כמה אני כן צריך את ההכוונה, את העין מן הצד.

ראיתי אצלה את הניצוץ בעיניים והסכין בין  השיניים לבוא ולעזור, להקשיב, לשתף.

מפעם לפעם כשאנו נפגשים, או סתם כשמדברים, אני מבין עד כמה הייתי צריך את זה. אז דבר ראשון, טל, תודה רבה רבה, אני מעריך אותך המון! דפנה, תודה שלא ויתרת לי, וליווית אותי עד שהכרנו את טל המדהימה.