Loading...

תַּגִּידִי מִיָּד אִם אֲנִי מַפְרִיעַ,
הוּא אָמַר כְּשֶׁנִּכְנָס מִבַּעַד לַדֶּלֶת,
וַאֲנִי תֵּכֶף מִסְתַּלֵּק.

אַתָּה לֹא סְתָם מַפְרִיעַ,
הֵשַׁבְתִּי לוֹ,
אַתָּה מְטַלְטֵל אֶת כָּל קִיוּמִי.
בָּרוּךְ הַבָּא.

(אווה קילפי / הפרפר חוצה את הכביש)

כך, בנימוס, באדיבות, בעדינות, בהיסוס, נכנס א' לחיינו.

מקום מגורינו רחוק ממקום מגוריו ביותר מ-100 ק"מ, ובתחילת הדרך חששתי שהמרחק יהיה מכשול, אבל כבר בשיחת הטלפון הראשונה בינינו, שיחה שנועדה רק לקבוע פגישה, למדתי ממנו שלהפך – משוכה היא רק סיבה טובה להרים את הרגליים גבוה יותר, משוכה היא התחלה של הרפתקה חדשה.

וכך, הוא אכן מטלטל שוב ושוב את קיומנו.

2017-04-18T10:31:26+03:00 18 אפריל 2017|סיפורי חונכים ומתנדבים|