מילים מצמצמות רווחים 10, אוגוסט 2020

חמסה עליכם!

בספטמבר הקרוב ימלאו חמש שנים ל"מצמצמים רווחים" (ראו מודעה בסוף). הארוע השנתי יוקדש כולו להעמקת הקשר בין צעירים, חונכים ושותפים בקהילה, תוך עידוד לחילופי מידע, חשיפת כשרונות ותחומי עיסוק של החברים בה. זו הפעם הראשונה ששישה מהצעירים הוותיקים בעמותה לוקחים חלק בצוות התכנון וההפקה של הארוע.

צעירים העוסקים בתחומים רלוונטיים (הידרותרפיה, אימון, צילום,  ציור וכד') מוזמנים להציג את עבודותיהם ולהציע את שרותיהם.

 Whats up guys?

פתחנו שלוש קבוצות ווצאפ (צפון, מרכז ודרום) שבהן נעדכן את הצעירים ישירות, על הזדמנויות חשובות שעשויות לסייע להם בתחומים שונים.

הזולה שלנו ברשת

צעירים, חונכים ושותפים בעמותה מוזמנים להצטרף לדף שלנו בפייסבוק, כדי לחזק קשר עם צעירים, חונכים ושותפים מכל הארץ. כאן תוכלו להגיב ולהחליף מידע בנושאי מלגות, הצעות עבודה, מסירת ציוד, אירועי עמותה ועוד…

"מצמצמים רווחים – קהילה": https://www.facebook.com/groups/closingrankscommunity

וכולנו אור איתן…

מתלבטים מה לעשות עם מענק הביטוח הלאומי שיועבר אליכם?

 לינק לתרומה

אינטל למען הקהילה

אלי מאיר, חונך בעמותה ומהנדס אלקטרוניקה מירושלים

חיבר אותנו לפרוייקט "קשרי קהילה" של אינטל.

עובדי החברה חונכים ב"מצמצמים רווחים"

וחברת אינטל תורמת לנו  10$ על כל שעת התנדבות שלהם!!!

עושים טוב

תרומה משמחת מקרן ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל

הועברה אלינו בעזרת מגבית אמריקה בישראל. בכספי התרומה רכשנו מחשבים ניידים עבור 16 מהצעירות/ים שאנו מלווים ותווי קנייה עבור עשרה נוספים.

אחת הזוכות היא מירוסלבה קובל

שעלתה מאוקראינה בגיל 14, במסגרת תכנית 'נעלה'.
כיום מדריכה ביוהנה ז'בוטינסקי ומלווה בעמותה על ידי יעל מעוז.

החונכים מסרו את התשורות בהתרגשות לצעירים שהם מלווים והשמחה היתה גדולה.

וגם ממשרד הרווחה

במסגרת שותפותנו במיזם "מקושרים", שהוא חלק מפרויקט יתד ומשרד הרווחה, זכינו להמליץ על שמונה צעירות וצעירים נוספים בעמותה שזכו גם הם לקבל מחשבים ניידים – והפעם ישירות ממשרד הרווחה.

הקריטריונים שקבענו לחלוקת המשאבים היו: משך החונכות, הצורך במחשב (ללימודים / עבודה) ומידת ההשקעה / התמדה של הצעירים.  אנו מקווים שבפעם הבאה נוכל לצ'פר צעירים נוספים.

רצי אביב – רצים בשביל לתת

הנדוניה המופלאה של אלירם, הסמנכ"ל שאיתנו.

קבוצת הריצה מושתת על חברים שקיבץ סביבו אביב זוהר ז”ל. באמצעות ריצה לאורך הארץ, הם מביאים להעלאת המודעות וגיוס תרומות עבור נוער בסיכון.

לאחר מספר שנים של שיתוף פעולה הדוק בין רצי אביב  לנערים ב"הוסטל טבריה" (אותו הוביל אלירם במשך כ-10 שנים), החלטנו לפעול יחד, בליווי בוגרי ההוסטל שמשתחררים משרות צבאי.

התנהלות בימי קורונה

אנחנו משתדלים להתאים את דרכי הפעולה שלנו למגבלות:

כתחליף למפגשי חשיפה פנים אל פנים, אנחנו מגייסים צעירים ומתנדבים באמצעים דיגיטליים.

מספר הצעירים במצטבר, שלוו ושמלווים על ידנו, עד היום, הינו 420. עוד כ-10 צעירים ירואיינו ויצוותו לחונכים במהלך החודש הקרוב.

• המפגשים האישיים בין חונכים וצעירים ומפגשי קבוצות הכשרה לחונכים מתקיימים בחלקם – פנים אל פנים, במרחב הפתוח ובהתאם להוראות משרד הבריאות. מרביתם מתקיימים באמצעות ה- ZOOM;
• אנו מאריכים את מועד סיום הקבוצות של מחזור 5 לדצמבר 2020 ומקווים להשיק את המחזור השישי בדצמבר 2020 – ינואר 2021.
• הצוות המקצועי שלנו מקפיד על שמירת קשר אישי וליווי טלפוני וזמין לתמיכה והתייעצות בכל עת.

 חילופין בצוות העמותה

אלון שוסטר – (זה אני), מונה לתפקיד שר החקלאות. בהתאם לייעוץ המשפטי, עלי לפרוש מכל תפקידי בארגונים חוץ ממשלתיים ובכלל זה מחברות בוועד המנהל שלנו. בהנחיית הייעוץ החברתי, האהבה ההדדית תישמר!

 נווה פסח – נכנסה לתפקיד מנהלת המשרד ומשאבי אנוש בעמותה. נווה נולדה בכפר ויתקין, שרתה כמפקדת טירונים במחנה 80. היא בוגרת תואר ראשון במדעי ההתנהגות במכללת רופין, וכיום סטודנטית לתואר שני בהתנהגות ארגונית באוניברסיטת תל אביב.

 הדר יזרעאל – הצטרף אלינו כרכז דרום. בן 27, גדל בבאר טוביה. לאחר שנת שרות בכפר הנוער "נירים" שרת בהנדסה קרבית, עד לתפקיד מ"פ ביהל"ם. מסיים שנה ראשונה בתכנית "עתידים" צוערים לשלטון המקומי בשילוב גיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון, מתגורר בבאר שבע.

 גל פרדקין – הצטרפה אלינו כרכזת צפון. בת 30, נשואה ואם לתינוק בן 9 חודשים, גרה במושב אמירים. בעלת תואר ראשון בחינוך חברתי קהילתי ואזרחות ממכללת אורנים ולימודי תעודה בהנחיית קבוצות פסיכודינמית ממכללת תל חי. בשנים האחרונות עסקה בליווי צעירים חסרי עורף משפחתי תומך: כמדריכה ורכזת הדרכה במכינה קדם צבאית "צור שלם", רכזת נערות בשכונת הדר בחיפה, מנהלנית במכינה קדם צבאית ישראלית, ומנחת קבוצות מתנדבים במסגרת שנת השירות של "מרכז מעשה".

פרדה ממושיק זיגל ועמרי קסטלנובו

השבוע קיימנו מפגש פרידה צנוע משני הפסיכולוגים שליוו אותנו בשנתיים האחרונות במקצועיות וברגישות, וסייעו לנו בביסוס הידע הייחודי של הארגון. מושיק כתב לנו:

"חברים יקרים,

לפני כשנתיים הצטרפתי לעמותה.

גיליתי מקום בו הלב הוא מכנה משותף המחבר בין כולם.

צעירים/ות הפותחים את הלב,

חונכים/ות הנותנים את הלב וצוות עמותה העובד מכל הלב. 

היעוד הכ"כ פשוט ונכון, תחושת השותפות, הקרבה והאמון שנוצרו

מראים  שכולנו, מצעיר ועד קשיש, חולקים חלומות, תקוות ואמונות דומות.

כולנו שואפים לחברה מאפשרת, הוגנת וסולידרית יותר.

תודה לכל מי ששיתף אותי ואפשר לי להתקרב ולהיות לו לעזר.

בזכותכם אני מסיים את התפקיד בהרגשה שלמדתי מכם לא מעט

ואני יוצא מכאן כאדם טוב יותר"

ועמרי כתב לנו:

 "יום אחד משנתיים.

מפגש ראשון – טקסט וקפה. יושב במשרד על כוס קפה ולפני פנייה מקוונת קצרה מצעיר או צעירה. לוקח שלוק וקורא. מה אומרות המילים ומה מעבר להן? מי מציץ אלי כאן? מה הוא רוצה? מה היא צריכה? מאיפה ולאן? חלום? תקווה? יאוש מבצבץ? האם עובר אלינו קצה חוט כדי שנחזיק בו? ומי יהיה זה שיחזיק וילך לאורכו?

מפגש שני – צעיר וקפה. בית קפה. האם הוא יגיע? האם היא תבריז? מי מאחורי המילים? הפתעה? (הרבה פעמים). אם יש לי מזל אני עם שותפתי הרכזת (רייצ'ל?). קצת מרכלים, קצת עובדים, והופ הוא מגיע. חידה נסגרת וחידה נפתחת. מנסים להתחבר ולגעת. לאט. פער דורות. פער ציפיות. פער בנקודות מבט. עולה מידע אבל יותר חשוב, מתחיל (או לא מתחיל) להירקם משהו בין שניים (או שלושה). האם נוצר הדבר שהוא מעבר למילים? אם כן, זה יותר חשוב מהכול.

מפגש שלישי – קפה וחיפוש רב חובל: מי ישיט את הספינה? מי האדם הטוב אותו נוציא למסע? מי החונך או החונכת? מי יתאים ולמי זה יתאים. מגלגלים את מי שכבר הכרנו או פוגשים אנשים טובים חדשים. שוב בית קפה, שוב נגיעה, שוב החיפוש של מה שמעבר למילים. לפגוש אותו, לאפשר לו לפגוש את עצמו, ובהמשך לאפשר לו לפגוש (באמצעות החוויה שלנו), את הצעיר. אם זה מרגיש נכון,  הופ, טלפונים, מילים קצת מתוקות, קצת מפתות, קצת מכוונות, ובעיטה קלה בסירה. היא יוצאת לדרך ועליה שניים (תמיד התסכול של להישאר על המזח).

עוד הרבה קפה והקפה של אחרי: אנחנו על המגדלור והם בים הפתוח. שקט? גלי? ערפל? כיף או מחלת ים? בדרך כלל גם וגם וגם. מחכים לאיתות ראשון. לטלפון הראשון. למפגש הקבוצה הראשון. גאוות השדכן ולפעמים (לא הרבה) אכזבה או תסכול. לא פשוט שם בים, זה ברור. הם  עולים ויורדים, מגששים בערפל, טועים אבל גם מתקדמים וזזים. לפעמים מגיעים למחוזות רחוקים, עשירים. פוגשים גם סירות אחרות, תלאות וחוויות דומות ושונות. צי קטן של סירות, כן ולא על אותו נתיב, נפרדות ובכל זאת מחוברות.

עברה שנה? או יותר? צעיר התקדם בדרכו, בנה או התקדם בחלומו. מבוגר נדיב היה לידו, צעד איתו. התלבט איתו, דאג, שמח, חש גאה, התאכזב וחוזר חלילה. שניהם פגשו זה את זה ואת עצמם. שניהם מי שהם ועוד קצת ואולי כולנו, מי שאנחנו ועוד קצת. קצת ועוד קצת יכול להיות הרבה. על זה אנחנו בונים.

לכל מי שמחובר למפעל הזה שהופך קצת להרבה, ובעיקר למאות המתנדבים מכל התקופות ובכל המקומות, המון תודה והמון הערכה.

הייתה לי זכות".

 המפגש השנתי של העמותה, ב- 11 לספטמבר,  יתמקד ביצירת קהילה חזקה, משתפת ותומכת.

מוזמנים כ-400 צעירים יחד עם כ-500 חונכים, מתנדבים ושותפים בעמותה.

הארוע מתוכנן בקפידה, יכלול פעילות בחוץ, בקבוצות ואנו מקווים שנוכל לקיימו בהתאם להנחיות התקופה.

אלון שוסטר (שנפרד רשמית וארוג מהותית)
וכל צוות מצמצמים רווחים